יוסי פרץ - גיוס הון ומענקי המדען הראשי

 יוסי פרץ  -   052-4831975

..

עידכונים חדשים לתנאים החל מה 22/02/2026 !!!!

שאלות ותשובות

שאלות נפוצות של יזמים וחברות לרשות לחדשנות

  1. אנחנו חברה בשלב מוקדם עם MVP עובד אך עדיין ללא מכירות – האם ללכת למסלול חברות הזנק-מסלול 7
    תשובה:
    אם הMVP שלכם אכן מינימלי (מתוך השם MINIMUM VALUE PRODUCT), ובמהלך תוכנית המו"פ תוסיפו עליו עוד נדבכים של מו"פ, וחדשנות טכנולוגית, עם אתגרים משמעותיים ומשימות רציניות, כמו גם אבני דרך משמעותיות, ותוך כדי תהליך הכתיבה גם תוכלו להשיג השקעה חיצונית ממשקיעים, אז התשובה היא כן.

     
  2. אנחנו חברת GROWTH שרוצה לפתח רכיב חדש לגמרי במוצר קיים, האם הרשות תראה בזה מו"פ או שיפור מוצר?
    תשובה:
    אחלק את תשובתי לשני חלקים:
    האם החברה יכולה בכלל לגשת למסלול (ראה לינק) ומה היא צריכה להציג: 
    האם יכולה בכלל חברה לגשת למסלול מחקר יישומי בתעשייה : ישנו מסלול מתאים לחברות שהן בשלב הGROWTH, הלינק בקצה תשובתי, אבל התשובה היא תלוי, או שכבר השקיעו בך (כולל הרשות לחדשנות) יותר מ 50 מליון ₪ או שהמכירות שלך בשנה קודמת עלו על 30,000,000 ש"ח... ראו תנאים בעמוד הלינק כאן
    מה החברה צריכה להציג:  החברה צריכה להציג מחקר ומימוש מעבדתי של 2-TRL ועד 5-TRL
 

שאלות בנושא חדשנות טכנולוגית

  1. איך אני מוכיח שיש כאן סיכון טכנולוגי ולא רק מורכבות הנדסית:
    שאלה קשה אבל התשובה פשוטה, אם מדובר בחדשנות טכנולוגית שטרם הוכחה, ואתה מחפש לפצח את הבעיה, וקיים סיכוי לא מבוטל שלא תצליח... אתה נוטל סיכון.
    המורכבות ההנדסית פתירה בדרך כלל,
    השאלה האם תתאפשר החדשנות הטכנולוגית עליה תליתם יהבכם...
     
  2. בעבר FINE TUNING על דאטה היה "יותר נחשב", היום זה מאוד נפוץ, והוועדה (כך אני מתרשם) כבר פחות מתרשמת מתהליך FINE TUNING  לבדו, אלא אם כן אתה משלב Fine-Tuning + RAG, זה כבר עשוי לעניין יותר את הוועדה (כך אני מתרשם)
 

שאלות בנושא תקציב ומימון משלים 

  1. האם יזמי החברה יכולים לוותר על שכר ולמעשה להשאיר יותר למימון החברה (Matching)
    תשובה:
    Matching – חייב להגיע ממשקיעים/מקרנות אך שימו לב, לא מקרובי משפחה של היזמים ואו עובדיהם ולא מקרנות שמוחזקות (בבלעדיות) ע"י בני משפחה ... ובטח לא מהיזמים.
     
  2. האם שכר/וויתור על שכר יכול להוות חלק מהMATCHING ?
    תשובה:
    גם אם היזמים לא מושכים שכר בכלל, זה לא יכול להחשב למימון, ולא זה לא יכול, להכלל כחלק מהמאצ'ינג.
     
  3. אם אני מקבל מענק, האם אני 'נשוי' לרשות לנצח?
    תשובה:
    אפשר לצאת מה"חתונה" ולהתגרש, זה יקר, החשבון פשוט – קח את כל המענקים שקיבלת והכפל פי 6 ומזה תוריד את התמלוגים ששילמת.... (קודם תכפיל פי 6 ואז תוריד את התמלוגים ששילמת).
    זה הסכום שיעלה לך ל"התגרש" מהרשות לחדשנות ומהמדינה.
    אפשר לנסות ולהנמיך את הכופר הזה, אך צריך לשוחח על הנושא, איתי ואח"כ עם הרשות לחדשנות.
     
  4. האם ניתן להוציא ידע במסגרת רכישה / A&M
    תשובה:
    נפריד, אם הרכישה/המיזוג הוא עם חברה ישראלית, נדרש תהליך של העברת חובות וזכויות. זהו תהליך סדור ופשוט שבו לוקחת החברה הישראלית הרוכשת את כל החובות והזכויות מהרשות, קרי מעתה היא מקבלת את הידע מהחברה שנתמכה רשות החדשנות, אבל מתחייבת לדווח תמלוגים ו/או לשלם לרשות לחדשנות.
    אם החברה הרוכשת/הממזגת היא חברה מחו"ל, מדובר בהליך בו על החברה לפנות מבעוד-מועד לרשות לחדשנות ולהציג את העניין שלה. (ואז נכנסת לתוקף שאלה 7)
     
  5. איך מחושבים התמלוגים בפועל  האם זה מהמחזור או מהרווח
    תשובה:
    תמלוגים מחשבים מהמחזור. אזכיר שבעת מכירה לסניף של החברה בחו"ל, החבות של החברה היא עבור מחיר המכירה ללקוח סופי ולא לחברת הבת לשיווק בחו"ל.
     
  6. אנחנו במו"מ עם שותף בליטא/אסטוניה – איך עובד המנגנון של הדו-לאומי? האם כל מדינה מממנת רק את הצד שלה?
    תשובה: הפרוייקט עולה לוועדה פה בישראל ובמדינה בחו"ל, התשובות שמתקבלות יכולות להיות שונות, אישור /אישור או דחיה/אישור. לאחר מכן החברות בישראל ובחול צריכות להחליט על דרכן.
    כל מדינה ממנת את החברה שאותה היא אישרה בפרוייקט.
     
  7. האם קל יותר לקבל אישור במסלול בינלאומי לעומת המסלול הישראלי הרגיל
    תשובה:
    כן ולא, כן כיוון שדרכה של חברה ישראלית קלה יותר אם נתון כי יש הסכם בו החברה בחו"ל יכולה לדאוג לשיווק ולמכירות.
    לא, כיוון שעדיין ישנם מבחני הרשות לחדשנות בנוגע לחדשנות וכיוב.
     
  8. מה הבודק המקצועי מחפש לראות במצגת חברה ובמצגת טכנולוגית, האם הוא רוצה לראות קוד, או רק להבין את הארכיטקטורה של המערכת, ואת השוק ?
    תשובה:
    הבודק רוצה לראות את הנפשות הפועלות, את הדינמיקה בין הצוות, ירצה לאמוד את מסוגלות הצוות לדלוור, הבודק רוצה להבין את פשר הפרוייקט וירצה לרדת לעומקם של האתגרים שתציגו לו, הבודק רוצה לבחון את השוק ולעמת אתכם מול העובדות שאסף. הבודק המקצועי ישמש כ DEVIL ADVOCATE עבורכם, ואם תצליחו לשכנע אותו, יסנגר עליכם מול ועדת המחקר. חשוב לדעת כי וועדת המחקר סוברנית להחליט גם בניגוד להמלצת הבודק.
     
  9. האם הרשות מכירה בהוצאות על ניסויים קליניים בחו"ל או הגשות ל FDA וכיוב.
    תשובה: הרשות מכירה למעשה בכל ההוצאות במסלול 7, אם החברה זקוקה לניסוי קלני שיאשש טענה או סברה, זה יהיה מקובל על הוועדה, אך שימת לבכם, הפעילות הזו של ניסוי קליני, אין בה משום חדשנות טכנולוגית מיוחדת במינה (שהרי הולכים לבית חולים, סוגרים איתו על ניסוי, שולחים לו את אישור משרד הבריאות),עושים יום השקה עם הרופאים, ומתחילים לבדוק חולים... על כן אני הייתי שם את הניסוי הקליני בתור אבן דרך ולא בתור משימת מו"פ.
    וכך גם הייתי נוהג לגבי הגשה ל FDA.
     
  10. שכר ואופרציה
    מהם גבולות הגזרה של שכר בפרוייקט מו"פ של הרשות לחדשנות.
    תשובה: משיחות שערכתי בעבר עם בודקים, הם היו אדישים לשכר עד 60K ₪ אבל בשכר גבוה מזה הרימו גבה.
    בפועל אין איזכור לגבולות גזרה לפי הידוע לי, יחד עם זה שכר של 100,000 ₪ יעורר להערכתי תחושה לא פשוטה אצל הבודקים, ואצל אנשי וועדת המחקר.
    בהיבט קבלני המשנה, אותו הכנ"ל כאשר מדובר ביועץ שהוא חברת יחיד, אך אם המדובר בחברה שבה יועסק כ"ח אדם עבור המשימה, יבקשו הסברים לנושא, בכל מקרה נסו להימנע מלתת הסברים על סכומים ניכרים/מוגזמים, כדי להמנע מתחושה לא נעימה של הבודק כלפי המשימה.
     
  11. העברת ידע וייצור בחו"ל
    מה קורה אם אנחנו רוצים לייצר את הרכיב הפיזי של הרובוט בסין או במזרח אירופה ? האם נצטרך לשלם קנס על הוצאת הייצור מהארץ ?
    תשובה: אם המוצר שלכם יועד לייצור בחו"ל (אתם נדרשים להצהיר על מקום הייצור – חו"ל או ישראל), והצהרתם שייוצר בארץ, אז תקבלו ניקוד איכותי יותר, אם תצהירו מראש שהייצור נועד להיות בחו"ל, הציון ירד.
    ואז כמובן שיישאלו מדוע.
    מעבר להצהרת החברה נפתחת שאלה קשה אחרת ואסביר אותה בכמה רובדים:
    השאלה הראשונה שצריך לשאול בקול רם היא האם המוצר הזה היה יכול להבנות בישראל, קרי האם ייצורו של המוצר דורש תהליכים ספציפיים בחו"ל שניתן לעשותם רק בחו"ל.
    אם התשובה היא, שהמוצר חייב להיות מיוצר בחו"ל כיוון שאין את הטכנולוגייה הייצורית הזו בישראל, אז זה פשוט יותר.
    אם המוצר היה יכול להיות מיוצר בארץ (וגם אם בעלות $$ גדולה יותר), פה מתחיל הסיבוך, ופה הציון של הפרוייקט כולו יורד.
     
  12. האם מותר לי להעסיק צוות פיתוח משלים במדינות שונות בעולם (שם השכר נמוך יותר) ועדיין לקבל מימון של הפרוייקט.
    תשובה: מסלול קרן הזנק, הפך את סוג הוצאת המו"פ כמעט ללא רלוונטית כיוון שהמסלול מממן חלק מסה"כ הסבב המאושר באחוזים משתנים על פי המסלול. 
    ולמעשה מממן באחוזים חלק מהוצאות המו"פ וחלק מהוצאות השיווק וחלק מהוצאות ההנהלה.
    כך שהתשובה היא כן.
    מעבר לכך, ייתכן שזה ירגיז את הבודק המקצועי שאתם עושים פעילויות מו"פ בחול, גם אם זה בניית DLLים למדפסות, וישאל מדוע שלא תעשו זאת בארץ ?
     
  13. בשנה שעברה הגשנו ונדחינו, ארזנו מחדש את התוכנית ומעוניינים להגיש מחדש.
    תשובה: אל, אל תעשו את אותה הטעות פעמיים, לא בכדי נפסלתם, התבוננו ונתחו היטב את מכתב הדחייה, בחנו את התקציב (הוא בדרך כלל מכיל שורות שעלולות להרגיז את הבודק והוועדה), ודאו שהמשימות מחולקות נכון, הפנו יותר משאבים למשימות חדשניות, הפחיתו משאבים ממשימות הנדסה.
    הגישו לאחר שאתם חושבים ששיפרתם את ההצעה.
     
  14. בעלות על קניין רוחני (IP)
    מי מחזיק בקניין הרוחני שפותח במסגרת תוכנית המו"פ הממומנת על ידי הרשות לחדשנות - החברה או הרשות?
    תשובה: הקניין הרוחני נשאר בידי החברה המפתחת, אולם הרשות מטילה מגבלות על העברתו לגורם זר. כל העברת ידע או IP לגוף שאינו ישראלי מחייבת פנייה מוקדמת לרשות ואישורה - ראו גם שאלה 8 בנוגע לרכישה/מיזוג. אי ציות לכללים אלו יכול לגרום למנהלי החברה צרות רבות, עד כדי משפט פלילי. נא הישמרו והיזהרו מלשחק משחקים מול הרשות לחדשנות.
    הרשות מפעילה רואי חשבון חוקרים, שיגיעו אליכם גם לקליפורניה, וידרשו תשובות, טוב לא יוצא ממפגשים אלו.
     
  15. חריגה מלוח הזמנים המאושר
    אושרה לנו תוכנית מו"פ לשנה, אנחנו רואים שלא נספיק לעמוד בכל אבני הדרך בזמן - מה עושים?
    תשובה: הרשות מאפשרת בקשת הארכה, אך אין להשאיר זאת לרגע האחרון. בימים כתוקונם מאשרת הוועדה קבלת שינויים כ 90 יום לפני תום הפרוייקט, אני מציע להגיש גם לפני. יש לפנות דרך האיזור האישי, למלא את טופס ההגשה ולצרף תקציב מתוקן של שינויים. התקציב טריקי, אמליץ לכם להעזר באיש מקצוע.
    עוד עצה, אם יש שינוי בתוכנית המו"פ ובמאבני הדרך או אפילו יותר מכך, ואתם רוצים לשנות משימת מו"פ, זה הזמן לפרט ולהסביר מדוכ משימה א' לא מוצלחת ומדוע משימה ב' החדשה  היא הפתרון לנושא.
    עליכם להציג הסבר עניני לעיכוב, ולעדכן את לוח אבני הדרך. פנייה בדיעבד, לאחר שחלף המועד, מקשה משמעותית על האישור ועלולה לפגוע במעמד החברה בהגשות עתידיות.
     
  16. דיווח תמלוגים: מהם האחוזים בפועל?
    ידוע לנו שתמלוגים מחושבים מהמחזור - אבל מה האחוז המדויק ומתי מסתיימת חובת התמלוגים?
    תשובה: שיעור התמלוגים עומד בדרך כלל על כ-3% עד 5% מהמחזור השנתי, ומשתנה בהתאם למסלול ולשנת ההגשה. חובת התמלוגים מסתיימת עם החזר מלוא סכום המענק שהתקבל (בתוספת הצמדה), ולא מעבר לכך. מומלץ לאשש את האחוז הספציפי מול הסכם המענק שנחתם מול הרשות.
     
  17. פיתוח המשך לאחר סיום תוכנית מאושרת
    סיימנו בהצלחה תוכנית מו"פ מאושרת - האם ניתן להגיש תוכנית המשך על אותו מוצר?
    תשובה: כן, ניתן להגיש תוכנית המשך, אך היא חייבת להציג שלב חדשנות חדש ולא המשך ישיר של מה שכבר אושר ומומן. הוועדה תבחן האם קיים מו"פ משמעותי נוסף שטרם בוצע, ולא תאשר תוכנית שנתפסת כ"עוד סבב תקציב" לאותה פעילות. רצוי לבסס את ההגשה על תוצאות מוכחות מהתוכנית הקודמת ולהציג כיוון מחקרי מתקדם.


תשובות לשאלות נכתבו על ידי יוסי פרץ ועל סמך ניסיוני רב השנים מול הרשות לחדשנות.
אני מאחל לכם הצלחה בהגשת התוכנית. www.pgh.co.il
טלפון
052-4831975
דואל
Go@pgh.co.il
כתובת:
ת.ד 141, מושב רמות מאיר